רבות נשאלתי בעניין ההבדל בין חדלות פירעון אישית ובין חדלות פירעון של חברה או כל תאגיד כלכלי אחר ומה ההשלכות של חדלות הפירעון על החייב בין אם הוא חב את הכספים בשל התנהלות אישית או בגין ערבותו לחובות של תאגיד שהפך לחדל פירעון.

מבלי להיכנס לסבך החוקים והפקודות  הנוגעים בתחום, אסביר בקצרה את אופן התהליך ובמאמר קצר זה אתרכז בחדלות פירעון של תאגיד.

במקרה וחברה מתקרבת למצב בו אין היא יכולה לפרוע התחייבויותיה, לא בטווח הקצר ולא בטווח הארוך, חשופה החברה למצב בו נושיה יפנו לבית המשפט ויבקשו לפרק את החברה , לכנס את נכסיה ומי שימונה ע"י ביהמ"ש לתפקיד המנהל המיוחד או הנאמן, יבחן את מצבת נכסיה של החברה בהשוואה למצבת חובותיה, ובסופו של הליך, יחולק דיבידנד לנושים שהגישו תביעות חוב, על פי מכפלת גובה החוב הפרטני של החברה כלפי כל אחד מהנושים ביחס בין סך ההתחיבויות ובין סך הנכסים שמומשו ע"י בעל התפקיד. לדוגמא. אם החוב כלפי נושה ספציפי הוא 100,000 ₪, והיחס בין נכסי החברה ובין חובותיה הוא 2/10 כלומר על כל 10  ₪ חוב יש לחברה 2 ₪ נכסים, יקבל הנושה הפרטני הזה 100,000X2/10=200,000 ₪, זאת לאחר תשלום הוצאות ההליך עצמו.

שימו לב כי ישנם דרגות שונות של נשיה ולא כל הנושים הינם בעלי אותה זכות. כך יוצא שרשויות המס, עובדי החברה שלא קיבלו שכרם ובעלי נכסים שהשכירו לחברה את הנכס בתקופת השנה האחרונה, נמצאים בדין קדימה, כלומר מכל ₪ שיכנס לקופת הפירוק, הם הראשונים לקבל דיבידנד , גם אם לא יישאר לשאר הנושים דבר.

יש לדעת כי במידה והחברה שיעבדה חלק מנכסיה, עוד טרם היקלעותה לחדלות פירעון, לטובת נושים פרטניים, ומבלי להיכנס לסוגית כשרות וטיב השיעבוד, הרי שהנושים בעלי שיעבוד פרטני על מלאי, ציוד ורכוש,  מוניטין, קנין רוחני ולעיתים על כלל נכסי החברה שאופן שוטף, יהיו זכאים ראשונים לקבל את נשייתם עוד טרם לכל שאר הנושים שכן, החלופה היא כי הם יפעילו את השיעבוד , יקבלו חזקה על אותם פריטים ששועבדו, ויוציאו ממצבת נכסי התאגיד את אותם פרטים.

ברוב המקרים בהם חברה נקלעת למצב של חדלות פירעון, התוצאה היא פירוק החברה, משמע, סגירתה וחיסולה הסופי ללא תקומה.

 הבראת חברה: ישנם מקרים בהם למרות שבעלי החברה נוטים להרים ידים ולוותר על מפעל חייהם, בהכוונה נכונה , תוך קבלת יעוץ מתאים וסיוע, יש אפשרות להבריא את החברה לאחר פניה לבית המשפט, תוך הקפאת הליכי הפירוק נגדה ובעבודה זהירה ועקשנית, ניתן במקרים רבים להוציא את החברה ממצב של חדלות פירעון, תוך קבלת תמיכה מהנושים, מבית המשפט  ומהעובדים, עד כדי העמדת החברה שוב על הרגליים. תהליך זה נקרא "הבראת חברה" ואתן עליה הסבר במאמר נוסף.

המלצתי היא לבעלי חברות שחשים את כובד תנאי השוק ותקופות מיתון,  וחוששים כי החברה, שלעיתים היא פרי עמלם במשך שנות דור עומדת לקרוס, כי לא ירימו ידים אלא יפנו עוד בשלב מוקדם לקבלת יעוץ משפטי, לעורכי דין המתמחים בהבראת חברות,  כדי להתכונן כראוי לאותו משבר כלכלי ועסקי, הן לטובת החברה עצמה והן לטובתם האישית שכן במקרים רבים מתברר כי בעלי החברה התחייבו באופן אישי לחלק מנושי החברה כי יפרעו את מלוא החוב, וקריסת החברה ואף חיסולה בסוף ההליך, אינה משחררת את הבעלים מחובם לפרוע את החובות לאותם נושים בעלי ערבות אישית, וחדלות הפירעון של החברה הופכת לחדלות פירעון אישית.

*הכותב הינו עו"ד המתמחה בהבראת חברות, ובחדלות פירעון תאגידית ואישית.