כפי שכבר ציינתי במאמר קודם, ישנם במקרים בהם למרות שנראה לכאורה כי מצבה של החברה סופני והיא עומדת לפני קריסה  ופירוק שלאחריה אין המשך לקיומה של החברה, ישנה אופציה לנסות  ולהבריא את החברה ולהחזירה לפעילות. פעולה זו קרויה "הבראת חברה".

 כמו במקרים רבים, "סוף מעשה במחשבה תחילה".  בעל/מנהל חברה המגיע למסקנה כי אין תוחלת בהמשך פעילותה של החברה ועומד "להרים ידים" טוב יעשה אם יתייעץ עם מומחים בנושא. להבדיל מחברות גדולות המגיעות למצב של חדלות פירעון, בהן אין ממש "בעל בית" אלא בעלי מניות רבים, ומנהלים שאינם נמנים עם בעלי המניות, הבנקים והנושים נושפים מאחור  ואין לחברה לכאורה  תוחלת ופניה לפירוק, במקרים רבים, ודווקא בחברות בינוניות וקטנות, כגון חברות משפחתיות, ישנה אופציה, המבוססת על סעיף 350 חוק החברות, להקפיא את ההליכים נגד החברה תוך מתן אפשרות לבעליה, לא להציע דיבידנד  זעום לנושים בדרך להיעלמותה אלא להציע תוכנית סדורה להבראת החברה ולהחזרתה לפעילות כלכלית, תוך שיתוף פעולה עם הרשויות, עם הנושים ובמיוחד עם העובדים.

  הליך זה מכונה "הבראת חברה" וכשמה כן היא. מדובר בנסיון לעצור את ההליכים המופעלים נגד החברה ע"י הנושיה, תוך הכנה של תוכנית פעולה סדורה להקטנת הפסדיה, תוך צמצום הוצאותיה, צמצום במצבת כוח אדם, הקטנת מלאיים, הרחבת השיווק  והגדלת המכירות, וכיוצא באלו פעולות כלכליות, והכל תחת השגחתו של נאמן מטעם ביהמ"ש שימונה ויפקח על הליך ההבראה תוך שמירה על כללים ברורים של היעדר גירעון תפעולי, צמצום הוצאות ובדיקה כלכלית של כל פעולה המתבצעת בחברה. מטרת הליך שכזה הינה השאת תשלום החובות לנושים, שמירה על העובדים ככל שניתן  ובמידה וההליך מצליח, שמירה על החברה כחברה ריווחית  ופעילה והחזרתה לבעליה. הצלחתה של הבראה כזו, מביאה תועלת לכולם.

 בדרך כלל, ייזום פעולה שכזו תעשה ע"י בעלי החברה מיד בראותם את ההתדרדרות  בסולבנטיות[ נזילות] שלה. בשלב ראשון, כדאי להתייעץ עם עורך דין הבקי בהליכים מסוג זה ויותר מכך, רצוי להיוועץ בעורך דין בעל השכלה ונסיון כלכלי-עסקי  שיוכל להעריך את סיכויי הצלחתה של תוכנית שכזו ולהוביל את ההליך תוך ראיה משטית  ועיסקית כוללת. שכן יש לדעת כי בקשה להקפאת הליכים נגד חברה ותוכנית להבראתה, נבדקת הן ע"י כונס הכנסים הרשמי, הן ע"י הנושים עצמם וכמובן על ידי בית המשפט.

  לא במהרה ייתן בית המשפט אישור לביצוע תוכניות הבראה שכן לעיתים מתברר כי הבקשה והתוכנית הוצגו אך ורק כדי למשוך זמן  ולאפשר לבעלי החברה להמשיך ולרוקן את קופתה או לחילופין מתוך תקוות סרק כי בדרך זו "העניינים יסתדרו מאליהם..".

 בקשה המיועדת להציע תוכנית הבראה, תחילתה בבקשה להקפאת כל ההליכים המתנהלים נגד החברה, ובכללם הליכי גביה מצד הנושים והרשויות, הליכי עיקול ומימוש וכיוצא באלו. בגוף הבקשה יש להציע את עיקרי התוכנית להבראת החברה, ובה נתונים עדכניים למצבה, אופן הפעילות שתתבצע במהלך התקופה, תוכנית צמצום הוצאות, רעיונות לענין הגדלת ההכנסות ותחזית רווחים לשנים הבאות. בנוסף כמובן גם חלק המשפטי המתייחס לתחזית הנוגעת לאופן ביצוע תשלומים בעתיד לנושים. ביהמ"ש הדן בתיק , לאחר קבלת תגובותיהם של הנושים ושל כונס הנכסים הרשמי, יחליט האם יש טעם בהקפאת ההליכים ובמידה ויחליט שכן, יחליט על מינוי נאמן או שנים מטעם ביהמ"ש, המוצעים לעיתים קרובות ע"י החברה עצמה בשיתוף עם חלק מהנושים הגדולים. תפקידם של הנאמנים הוא לנהל את החברה במקום בעליה ו/או מנהליה הקודמים. אופי הניהול שונה מזה המקובל בחברה רגילה שכן כל פעולה משמעותית שתתבצע ע"י הנאמנים חייבת להיות באישור מראש של ביהמ"ש ובפיקוחו. כך לדוגמא, ללא אישור מיוחד , לא תוכל החברה לקבל אשראי מהבנקים, לא תוכל לתת אשראי ללקוחות כגון מכירה בתשלומים, לא תוכל לבצע רכישות מקרקעין או מכירת מקרקעין  ללא אישור מראש, ובדרך זו לא יווצר גרעון נוסף לזה שהיה קיים ערב קריסתה.לאחר תקופת הקפאת הליכים שעל פי החוק  לא תעלה על תשעה חודשים, הנאמנים יתנו דו"ח לביהמ"ש המתאר את התנהלותה והשיגיה העסקיים במהלך התקופה ויציעו תוכנית סדורה לחלוקת דיבידנד לנושים לתקופה שתבוא לאחר מכן. במידה והנושים, כונס הנכסים הרשמי  וביהמ"ש יאשרו את המשך פעילותה של החברה תחת פיקוח  הנאמנים, יוחלט על תקופה הנקראת "תקופת הסדר הנושים" ובה תופעל החברה ועל פי לוח זמנים שנקבע  על פי ההצעה ובאישור ביהמ"ש, ישולמו דיבידנדים לנושים במטרה להקטין את נשייתם. לעיתים קרובות, חלק מהנושים הגדולים של החברה, שהיו בעבר ספקיה העיקריים, יטו להמשיך ולספק לחברה חומרי גלם וסחורות  וזאת במטרה להיטיב ולהקל על החברה כדי שתעמוד ביעדיה ואכן תחלק את אותו דיבידנד מובטח. במידה והחברה מצליחה לעמוד בהסדר שהוצע, לאחר התקופה שהוגדרה בתוכנית ההבראה, ישנם כמה אפשרויות להמשך הפעלתה. במידה והחברה שילמה את כלל חובותיה, ואין לנושים כל טענות נוספות או זכויות נגד החברה, יכולה החברה לחזור לבעלי מניותיה והם ימשיכו להפעילה כאילו לא ארע דבר. במידה והחברה חוזרת להיות ריווחית  ולאחר שעמדה בהסדר הנושים, או אפילו במהלך תקופת  "הסדר הנושים", יכולים הנאמנים, באישור ביהמ"ש, להציע את החברה למכירה לכל דיכפין. התמורה ממכירת החברה תועבר לנושים עד לגובה יתרת הנשייה שלא נפרעה בדיבידנדים ששולמו עד אז, ובמידה ויוותרו כספים נוספים, אלו יועברו לבעלי החברה.

 סטטיסטית, רוב החברות שנקלעו לחדלות פירעון, סיימו את דרכן בפירוק- משמע חיסול החברה, כשהנושים הפסידו את רוב נשייתם, ואולם במקרים מסוימים, תוך תכנון מוקדם, התייעצות והכנת תוכנית פעולה בסיוע עורכי דין הבקיאים גם בהליכים המשפטיים וגם בניהול כלכלי ועסקי, הצליחו החברות לחזור לפעילות רגילה וריווחית כשהנושים קיבלו חלק נכבד מנשייתם ובעלי החברה הקודמים חזרו לשלוט בחברה.

     *הכותב הינו עורך דין [LL.M] וכלכלן המתמחה בהבראת חברות .