גילוי מרצון

יצחק חדד, רו"ח,  ועזרא גולדמן, עו"ד.

הליך גילוי מרצון נועד לעודד נישומים שביצעו עבירות מסים לדווח על כך, לשלם ולהסיר את המחדל שבוצע. במסגרת ההליך, הנישום משלם את המס הנדרש, ובתמורה רשות המסים מתחייבת שלא יינקטו נגדו הליכים פלילים. במסגרת ההליך הוגשו עד כה יותר מ-3,800 בקשות שחשפו הון לא מדווח של יותר מ- 10.6 מיליארד ₪.

אזרחי המדינה נדרשים לדווח על כל הכנסותיהם בצורה מדויקת ולהגיש הצהרה זו לרשויות המסים. נישומים אשר אינם מדווחים לרשויות המס על הכנסות או שמגישים דיווחים שאינם נכונים, מבצעים עבירות מס. במקרים כאלה, רשויות המס עלולות לנקוט בהליכים פליליים כנגד מעלימי המס שעשויים להגיע לכדי כתב אישום, הרשעה ואף למאסר בפועל. באמצעות הליך גילוי מרצון אפשר להימנע ממצבים לא נעימים אלה הכוללים חקירות, ניהול משפט וריצוי מאסר בפועל, ולתקן גם בדיעבד את הדיווח כך שיהיה מדויק.

מאחורי הליך גילוי מרצון עומד הרציונל של עידוד נישומים, בעלי עסקים, יחידים או בעלי תפקידים בתאגידים שביצעו עבירות מסים – לדווח על כך, לתקן ולהסיר את המחדל שבוצע. במסגרת ההליך, הנישום משלם את המס הנדרש, ובתמורה רשות המסים מתחייבת שלא יינקטו נגדו הליכים פלילים, לאחר שביצע את הגילוי מרצונו.

בהליך גילוי מרצון ניתן לנקוט הן לגבי עבירות מס שבוצעו בארץ והן בעבירות שבוצעו בחו"ל. במסגרת ההליך, רשות המסים תדון בעבירות מס מהותיות כגון התחמקות ממס, העלמת הכנסות, ניהול ספרים כוזבים וכדומה, אולם עבירות בסיסיות כגון אי הגשת דו"חות וניכויים – לא יידונו במסגרת הליך גילוי מרצון.

תנאים כללים לקיומו של הליך גילוי מרצון הינם כי:

  1. המדובר בפנייה כנה, כזו שלא נעשית בעקבות בדיקה ו/או חקירה המתבצעת על ידי רשות המסים ו/או רשות שלטונית אחרת.
  2. אין מידע קודם בידי רשות המסים או בידי רשות שלטונית אחרת הקשור לגילוי מרצון, לרבות חקירה ומידע בתיקי חברות קשורות או שותפות. בדר"כ יתייחס האמור למידע שהוחל בעיבודו/בדיקתו ע"י אותה רשות.
  3. ברשות המסים לא הוחל בבדיקה במישור האזרחי של התיקים הקשורים לנישומים ו/או לגורמים קשורים שיש להם נגיעה לגילוי מרצון. במקרים בהם פורסם מידע באמצעי התקשורת, יחשב מידע זה כמצוי בידי רשות המסים.
  4. המידע לא נכלל בכתב תביעה, כתב הגנה, כתב אישום בהליך אזרחי או הליך פלילי בבית משפט או בבית דין בישראל.
  5. הפונה הגיש הצהרת אמת, תיקן את שדווח והסיר את המחדל בדרך של תשלום מלוא המס הנדרש ו/או המוסכם.

לאור מורכבות הליך גילוי מרצון והסיכון הגדול הכרוך בו של הפללה עצמית, מומלץ מאוד לבצע נוהל זה אך ורק באמצעות בעל מקצוע עו"ד ורו"ח המכירים ושולטים בצורה מקצועית בהליך הגילוי מרצון וביכולתם לבחון את כל הסוגיות הרלוונטיות לנושא.

אנו מדגישים כי נוהל גילוי מרצון מהווה הזדמנות ייחודית לחייבים במס ונישומים שונים שלא מסרו דיווח מסודר על הכנסותיהם ולא שילמו מס עבורם, לתקן את הדיווחים ולשלם את מסים כראוי. באמצעות הליך זה מעודדים ברשות המיסים נישומים, עסקים, חברות ועצמאיים רבים שעברו על החוק, לשלם את מיסיהם בשילוב הבטחה כי לא יופעלו כנגדם הליכים פליליים על העבירה.

ב- 7.9.2014 פרסמה רשות המיסים את התוכנית החדשה לחשיפה ואיתור חשבונות בנק רבים של ישראלים בחוץ לארץ, לפני שאלו ייחשפו על ידי רשויות המסים. חשוב לציין כי בידי הרשויות יש ותהיה בעתיד, ממקורות שונים, רשימה ארוכה של ישראלים בעלי חשבון בנק בחוץ לארץ שאינם מדווחים באופן הנדרש. מידע שכזה עלול להגיע לרשות המיסים בדרכים כאלו ואחרות וכן במסגרת תוקף סעיף 6(2) למניעת כפל מס, המאפשר לרשות להגיש בקשה מסודרת לקבלת המידע מהמדינה בה מתנהל לנישום חשבון הבנק. הגשת בקשה לגילוי מרצון בתום לב וכל עוד לא הוחל בבדיקה של אותו מידע ע"י הרשויות עשויה לתת הגנה ולמנוע הליך פלילי ואזרחי מיותר.

רק רשות המיסים מאפשרת הגשת בקשה אנונימית על הכנסות והון של ישראלים בחו"ל. הבקשה האנונימית תוגש לסמנכ"ל בכיר לחקירות ומודיעין של רשות המיסים בלבד, והוא זה שרשאי לאשר אותה. לאחר 90 ימים מיום קבלת הבקשה, יתחייב הפונה להציג בפני הגורם האחראי העוסק בתיק, את פרטיו האישיים בצורה מסודרת ומלאה כאשר אי מסירת הפרטים עלולה לגרום לדחיית הבקשה.

​בהמשך לשיחות בין רשות המסים למשרד המשפטים ולאור הצלחתו של נוהל הגילוי מרצון,  הודיעה הרשות כי הוחלט להאריך את המועד האחרון להגשת בקשות, במסגרת הוראות השעה בנוהל,  עד ליום 30 ביוני 2016. הנוהל כולל שתי הוראות שעה שהוארכו, שנועדו להקל על הגשת הבקשות לגילוי מרצון ועיקרן:

1. הגשת בקשות אנונימיות – במסלול זה ניתן להגיש בשלב הראשוני בקשות ללא ציון פרטי הנישום על מנת לברר את חבות המס הנובעת מהבקשה. מובן כי עם בירור חבות המס הצפויה יידרש הפונה לציין את שמו של הנישום ופרטיו המלאים.

2. מסלול מקוצר – כאשר סך ההון שנכלל בבקשה אינו עולה על 2 מיליון ₪ וההכנסה החייבת הנובעת ממנו אינה עולה על 0.5 מיליון ₪, ניתן להגיש את הבקשה במסלול המקוצר בצירוף דוחות המס המתקנים הרלוונטיים. עם אישור הבקשה, יונפק לפונה שובר תשלום. עם תשלום השובר במועד, תימסר לפונה הודעה שלא תיפתח נגדו חקירה פלילית בנוגע למידע שמסר.

על פי הוראות הנוהל, נישום יוכל לגלות את נכסיו, להצהיר על הכנסותיו שלא דווחו, ולשלם את המס הנגזר מהן וזאת במידה שיעמוד בתנאים המפורטים בנוהל. בין יתר התנאים, הדרישה לכך שהפנייה נעשתה בכנות ובתום לב וכן כי במועד הפנייה לא נערכת בדיקה או חקירה ברשות המסים בעניינו של הפונה.

כמו כן, במסגרת הנוהל שהוארך, המבקשים ישלמו מס כדין כמתחייב מהגילוי. רשות המסים מתחייבת, באישור פרקליטות המדינה, שלא יינקטו הליכים פליליים כנגד אותם נישומים שיעמדו בתנאי הנוהל וישלמו את מלוא המס הנגזר מהליך הגילוי.

ענף היהלומים הינו ענף ייחודי בו על פי מה שמקובל לחשוב, היו  בו אפשרויות רבות לביצוע העלמת הכנסות לנוכח אופי הענף ומהות הלקוחות שרובם מעבר לים. לאורך עשורים היחס כלפי העוסקים בענף היהלומים היה כאילו ישנה חזקה שבענף זה מועלמים הכנסות העוסקים בו ועד להצגת התוכנית החדשה להליך הגילוי מרצון, נהגו הרשויות בחשדנות רבה במיוחד כלפי העוסקים בענף זה.

מרגע שהחלו לפעול על פי התוכנית החדשה המתירה את השלב הראשון של  הגשת בקשה אנונימית, הפכה התוכנית לרלוונטית ולכדאית במיוחד לעוסקים בענף היהלומים.  רבים מודעים לאירועים שהתרחשו בשנים האחרונות בענף היהלומים ובמתחם בורסת היהלומים הישראלית על פי הפרסומים בעיתונות ובחדשות.  התוכנית החדשה לגילוי מרצון מאפשרת לתקן את הרושם שנוצר כלפי ענף ייחודי זה, ויש בה כדי להעביר את המסר שענף היהלומים בישראל  אינו שונה במאומה מענפי יצור , יבוא,מסחר ויצוא אחרים במדינת ישראל מבחינת "דין אחד לכל".

לסיום נציין כי הליך הגילוי מרצון הינו הליך סטנדרטי עם מאפיינים קבועים ונועד לטיפול במירב המקרים להם קריטריונים דומים. מובן שבמקרים מיוחדים בהם נדרש הליך מיוחד ובו משא ומתן לאור נסיבות מיוחדות, יתקיים ההליך ישירות אל מול רשויות המס להשגת ההסכם המיטבי בדבר סכום המס שיש לשלם.

לנוכח המאפיינים הייחודיים של ענף היהלומים, כדאי וראוי לאלו שבוחרים לפעול במסגרת התוכנית החדשה לגילוי מרצון ו/או באמצעות הליכים פרטניים אחרים, לפעול באמצעות רואי חשבון ועורכי דין המתמצאים בתחום המיסוי ובמיוחד במאפיינים המיוחדים לתחום היהלומים.

הכותבים: עזרא גולדמן עו"ד וכלכלן- BA  ו-MA  כלכלה, LLB  ו-LLM  במשפטים .

                  יצחק חדד רו"ח ומשפטן -  BA  כלכלה וחשבונאות ו-LLB  במשפטים